סגור מודעה

ביום 5 ביולי 2006, החברה Apple החליטה להשהות לצמיתות את קו המוצרים שלה של eMacs מתקדמים. לאחר יותר מרבע מאה של שימוש במסכי CRT במחשבים, המהלך מסמן את סיומו של עידן שפופרות הקרן הקתודית במחשבים מהסדנה של חברת קופרטינו.

לאחר סיום ייצור ה-eMac, זה עובר Apple לטכנולוגיית LCD מתקדמת יותר, שתשמש במחשבי מק לעוד זמן רב. כשזה מגיע לצגים, רזה בהחלט נכנסת! חֶברָה Apple החל למכור מסכי CRT גדולים ומסורבלים בשנת 1980 עם דגם ה-12 אינץ' צג III. זה הגיע כחלק ממחשב לא כל כך מפורסם למרבה המזל Apple III. בראשות רוברט ברונר, ראש תחום העיצוב של החברה Apple מ-1989 עד 1996, חברת Cupertino העניקה עדיפות ברורה לצגי CRT. העידן החדש הוחל על ידי ה-iMac G4 רק בשנת 2002. לקוחות כינו את המחשב "iLamp" בגלל העיצוב יוצא הדופן שלו.

למרות שתצוגי LCD עולים יותר, הם הציעו מספר יתרונות עיקריים על פני צגי CRT. אלה כללו צריכת חשמל נמוכה יותר, בהירות גבוהה יותר ופחות הבהוב שנגרם על ידי קצב הרענון האיטי של צגי CRT. עם זאת, זה לקח עד אמצע העשור הראשון של המילניום החדש לפני החברה Apple הפסיקה לבסוף את יצור צגי ה-CRT על ידי הפסקת הייצור של eMacs. ההשפעה הגדולה ביותר של המעבר מ-CRT ל-LCD הייתה שהטכנולוגיה אפשרה את החברה Apple חקור צגים דקים יותר עבור מחשבי Mac.

אלה הוציאו את תעשיית המחשבים מעידן "הקופסה הבז' הגדולה" בה היא הייתה משנות ה-80. בהשוואה לדגמים אחרים, די אחידים, "דמויי סרטנים", ה-eMac, שהיה מיועד לשוק החינוך, היה למעשה מחשב די טוב. זה נראה כמו גרסה לבנה של מחשב ה-iMac המקורי של החברה Apple, אך ללא ידית הנסיעה. הוא גם היה מהיר יותר באופן משמעותי הודות למעבד PowerPC G4. במהלך חייה כקו מוצרים פעיל של החברה Apple קיבל מספר שיפורים, כאשר הגרסה הסופית מתהדרת במעבד 1,42 גיגה-הרץ ובשבב גרפי Radeon 9600.

.